מוניות נהריה בע"מ נ' גמפל ואח'

ת"ק 53686-11-10

תובעת

רנה גמפל

נגד

נתבע

1. ביטון דוד

2. שרבל סבאג

פסק דין

1.לפני שתי תביעות, שהדיון בהם אוחד, ואשר עניינם נזקי רכוש שנגרמו לרכביהם של הצדדים עקב תאונת דרכים מיום 10.9.10.

2.התביעה הראשונה הינה תביעתה של חברת מוניות נהריה (להלן "התביעה הראשונה") בגין הנזקים שנגרמו למונית מ.ר. 7933525, הנמצאת בבעלותה ואשר בזמנים הרלוונטיים לתאונה היתה נהוגה ע"י מר דוד ביטון (להלן "הנהג"); התביעה השנייה הינה תביעה שהוגשה בבימ"ש לתביעות קטנות, ע"י הנתבעת מס' 1, גב' רנה גמפל (להלן "הנהגת"), אשר נהגה בזמנים הרלוונטיים לתאונה ברכב מ.ר. 2488751 (להלן "התביעה השנייה").

התביעה השנייה הוגשה נגד הנהג ונגד מר שרבל סבאג, הבעלים של הזכות הציבורית.

3.בהסכמת הצדדים, התביעה השנייה הועברה אל בימ"ש שלום והיא נדונה במאוחד עם התביעה הראשונה.

4.בדיון שמעתי את עדותם של שני הנהגים ואת עדות בעלה של הנהגת.

5.הצדדים הסכימו למתן פס"ד לא מנומק לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויותיהם של הצדדים ולאחר שעיינתי בקפידה בתמונות שצולמו והוגשו ע"י הצדדים, מצאת לדחות את התביעה הראשונה ולקבל את התביעה השנייה.

כאמור, עסקינן בפס"ד הניתן לפי סע' 79א ובמסגרת זו ביהמ"ש אינו נוהג לנמק את פסק דינו. עם זאת ונוכח התוצאה אליה הגעתי אביא להלן את עיקר נימוקיי:

א.עדותה של הנהגה היתה אמינה, תואמת את הגרסה בטופס ההודעה ונתמכת בתמונות הכביש שהוגשו ובנזקים שנגרמו לשני הרכבים;

ב. גרסת הנהג בכתב התביעה, לפיה הוא היה בנתיב השמאלי, הינה שונה מהגרסה עליה העיד בדיון;

ג.הגרסה של הנהג לפי ביקשה הנהגת לעקוף אותו מימין, דרך נסיעה במפרצי החנייה הינה גרסה שלא בא זכרה בכתבי הטענות והינה גרסה בלתי הגיונית בעיקר מפני ששני הצדדים העידו כי הכביש היה פנוי ולא ברור איזה צורך היה לנהגת לעקוף את הנהג מצד ימין דווקא, ודרך נסיעה במפרצי החנייה.

מעבר לכך, גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם התמונות נ/1 המראות כי לא מעט רכבים חנו במפרצי חנייה בצד ימין של הכביש, אף במרחק כמה מטרים מהמקום בו עמדו שני הרכב להחלפת פרטים, לאחר התאונה.